דף עשירי

יום שלישי 2.9.2003
יש לנו עובד חדש בחניון. קוראים לו איה והוא מדבר על עצמו בתור אישה. לא הומו. לקח לי כמה זמן לקלוט את זה. אחר כך הוא הסביר לי שזה חלק מהצורה שבה הוא מבטא את החופש שלו. כי הוא לא מחויב למגבלות של זכר ונקבה. הוא סיפר לי שיש מחיר לחופש, כי לפעמים הוא חוטף מכות מפנקיסטים בגלל זה. בעצם, איך הם יכולים לדעת שהוא נהנה מהחופש הזה ? אלא אם כן הוא טרח להסביר את זה גם להם ?
אין שום דבר בהופעה החיצונית שלו שמעיד על כך. יש לו אפילו שפם וזקן.
לא חשוב, מה שטוב שעכשיו לא נצטרך לעשות הרבה משמרות כי גם הוא יעבוד.

יום רביעי 29.10.2003
הי לילקה. החורף סופסוף הגיע בפתאומיות, כך שכל האנשים בפנים, ובחוץ יש הרבה שולחנות וכיסאות מעוצבים ואני והמאבטח. איזו בדידות אסתטית יש לי עכשיו.
שלי רבה עם אבי כי הוא לא עשה לנו שום בוטקה. הוא אמר לה שאם יש גשם, היא יכולה להיכנס למחסן. ואני אמרתי שבקרוב נאלץ להתפטר המונית מהשטות הזאת. ונזכרנו איך הכרחת אותי לעבוד כאן. כל יום אנחנו נפגשות ותמיד נזכרות בך, וכמה כיף יהיה כשתבואי או אם היית כאן עכשיו.
כשאת כותבת לי דברים שקשורים לריצי, אני מה זה מקנאה בך וחושבת שיש לך חיים אקזוטיים ונהדרים, כי אני בחניון וכל מה שיש לי ביום טוב זה החתולים של הקפה והדפוקים שמחנים.

יום שבת 27.12.2003
מסתבר שבצלאל והחבר הקווקזי שלו רבו עם משה. הם אמרו לו שייתן להם מאה שקל והם יביאו לו חשיש מעולה. הוא נתן. אז בצלאל והקווקזי לקחו את הכסף ולא קנו לו שום חשיש. אחר כך בצלאל לא רצה להחזיר את הכסף ואפילו רקד מול משה בהתגרות ושר שהוא בחיים לא יחזיר לו שום כסף. משה התעצבן והם רבו, רק שבאיזשהו שלב משה הסתובב עם הגב אליהם, והם דפקו לו אבן בראש. זה כבר מקרה האלימות השני מצידם בזמן האחרון. 
אבי בא וכעס על בצלאל שיגיד תודה שהוא נותן לו לעשות מכוניות במגרש שלו, ושלא יפריע לעובדים.
אז בצלאל אמר שזה בגלל שמשה קילל את אימא שלו שכבר עשרים שנה בקבר.
(כביכול כי הוא אמר לו בן זונה, איזה שטות).
את איה הם כבר הבריחו מכאן באבנים והוא התפטר. משה שהוא גבר רציני גם כן חטף עכשיו.
מה יהיה עלינו, אזובי הקיר ? ומה אני עושה כאן ביומולדת שלי ? זאת השאלה