יום ראשון 31.8.2003
הי לילקה. ליליאן קנתה לי איזה ספר שאני בקושי מבינה אותו. קוראים לו "החיה שבג'ונגל"
והיום היה לי סיוט אתו בחניון. סיוט !
הספר הקודם שהביאה לי היה ספר תאורטי באנגלית של איזה תאורטיקנית נפלאה בתחת שלי. הפעם זה סיפור. מעשייה. אמרתי מגניב, זה יעביר לי את הזמן בחניון. כמו שעשו הארי פוטר ותמונות יפואיות.
בקיצור עשיתי את המהלך ואמרתי נשאיר רגע את תמונות יפואיות בבית וניקח את הספר היותר קל
(ספר כיס, 200 גרם בערך).
ואז אני בחניון, בחום, פותחת את הספר וחושכות עיניי. שימי לב משפט ראשון:
"אחת היא ממה נגזר הדיבור שהפתיע אותו בפגישתם, מן הסתם מדבר שאמר הוא עצמו בלי כל כוונה כשנשתהו ונעו לאטם יחד לאחר שחידשו את היכרותם"
כאילו מה, היא עושה ממני צחוק ? היא באמת חשבה שאני אבין מה כתוב שם ? עזבי הנאה, רק בשביל להבין מה המשפט הזה אומר, הייתי צריכה עשר דקות לקרוא אותו על ריפיט. ובסוף העשר דקות גם מצאתי את עצמי בודקת בשעון - כי היתה לי הרגשה שעבר הרבה זמן, אולי כבר נגמרה המשמרת.
סיוט.
אחר כך נלחמתי בעצמי להתמיד ולקרוא. כי אולי זה יהיה מיני באיזו דרך (החיה שבג'ונגל נשמע לי קצת מיני) אבל לא - לגיבור יש סוד נורא שהוא סיפר רק לבחורה. חשבתי - יופי, סוד זה טוב. מה הסוד ?
שהוא מרגיש שיום אחד יקרה לו "דבר מה" מהפכני. (כל כך מרגיזה !)
ועכשיו אני חייבת לקרוא את זה עד הסוף כדי לא לצאת מטומטמת שוב (כמו עם התיאורטיקנית הזבל שלה) ובא לי להגיד לה - מה זה השטויות האלה ?! אני רק מחכה לסוף. ואז אני אגיד את דעתי. ובעיה. כי הסוף רחוק. ועכשיו רק אני חושבת על החניון, ישר עולה לי הדיבור המסריח של ההנרי ג'יימס הקקה הזה, ובא לי להטיח אותו באיזה קיר בוילה של ליליאן.
אלק -
"הכל נעשה פשוט שם, חוץ מן המתח שבמצב של אי ודאות, וזה לא נשאר אלא מפני שכאילו היה תלוי ועומד בריק הסובב אותו" yeah yeah whatever
מה "הכל נעשה פשוט" ? איזה פשוט ? זה פשוט זה ? ושום דבר לא קורה תכלס בסיפור הזה. זה סיפור קיומי חרא. ומושגים שמביאים לי עצבים כמו "שעת מנחה".
מה זה לעזאזל שעת מנחה ??
(בבר לא מכר את האופנוע נכים שלו. הוא יותר מידי קשור אליו. ולא רק הוא - איכשהו מיום ליום האופנוע הזה הולך ומתמלא בקישוטים שמשתרכים אחריו. כל מיני אותות הצטיינות של ספורט נערים. ומטקה של טניס בתוך נרתיק מהודר שעושה רעש מעצבן בכל פעם שהיא נחבטת על הכביש מהנסיעה. הם כנראה פשטו על אולם הספורט של המתנ"ס)
הי לילקה. ליליאן קנתה לי איזה ספר שאני בקושי מבינה אותו. קוראים לו "החיה שבג'ונגל"
והיום היה לי סיוט אתו בחניון. סיוט !
הספר הקודם שהביאה לי היה ספר תאורטי באנגלית של איזה תאורטיקנית נפלאה בתחת שלי. הפעם זה סיפור. מעשייה. אמרתי מגניב, זה יעביר לי את הזמן בחניון. כמו שעשו הארי פוטר ותמונות יפואיות.
בקיצור עשיתי את המהלך ואמרתי נשאיר רגע את תמונות יפואיות בבית וניקח את הספר היותר קל
(ספר כיס, 200 גרם בערך).
ואז אני בחניון, בחום, פותחת את הספר וחושכות עיניי. שימי לב משפט ראשון:"אחת היא ממה נגזר הדיבור שהפתיע אותו בפגישתם, מן הסתם מדבר שאמר הוא עצמו בלי כל כוונה כשנשתהו ונעו לאטם יחד לאחר שחידשו את היכרותם"
כאילו מה, היא עושה ממני צחוק ? היא באמת חשבה שאני אבין מה כתוב שם ? עזבי הנאה, רק בשביל להבין מה המשפט הזה אומר, הייתי צריכה עשר דקות לקרוא אותו על ריפיט. ובסוף העשר דקות גם מצאתי את עצמי בודקת בשעון - כי היתה לי הרגשה שעבר הרבה זמן, אולי כבר נגמרה המשמרת.
סיוט.
אחר כך נלחמתי בעצמי להתמיד ולקרוא. כי אולי זה יהיה מיני באיזו דרך (החיה שבג'ונגל נשמע לי קצת מיני) אבל לא - לגיבור יש סוד נורא שהוא סיפר רק לבחורה. חשבתי - יופי, סוד זה טוב. מה הסוד ?
שהוא מרגיש שיום אחד יקרה לו "דבר מה" מהפכני. (כל כך מרגיזה !)
ועכשיו אני חייבת לקרוא את זה עד הסוף כדי לא לצאת מטומטמת שוב (כמו עם התיאורטיקנית הזבל שלה) ובא לי להגיד לה - מה זה השטויות האלה ?! אני רק מחכה לסוף. ואז אני אגיד את דעתי. ובעיה. כי הסוף רחוק. ועכשיו רק אני חושבת על החניון, ישר עולה לי הדיבור המסריח של ההנרי ג'יימס הקקה הזה, ובא לי להטיח אותו באיזה קיר בוילה של ליליאן.
אלק -
"הכל נעשה פשוט שם, חוץ מן המתח שבמצב של אי ודאות, וזה לא נשאר אלא מפני שכאילו היה תלוי ועומד בריק הסובב אותו" yeah yeah whatever
מה "הכל נעשה פשוט" ? איזה פשוט ? זה פשוט זה ? ושום דבר לא קורה תכלס בסיפור הזה. זה סיפור קיומי חרא. ומושגים שמביאים לי עצבים כמו "שעת מנחה".
מה זה לעזאזל שעת מנחה ??
(בבר לא מכר את האופנוע נכים שלו. הוא יותר מידי קשור אליו. ולא רק הוא - איכשהו מיום ליום האופנוע הזה הולך ומתמלא בקישוטים שמשתרכים אחריו. כל מיני אותות הצטיינות של ספורט נערים. ומטקה של טניס בתוך נרתיק מהודר שעושה רעש מעצבן בכל פעם שהיא נחבטת על הכביש מהנסיעה. הם כנראה פשטו על אולם הספורט של המתנ"ס)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה