יום שלישי 1.6.2004
צלם חתונות פחדן עם פוזה של אומן. לא ילכלך את הידיים. הנה בקשה, ויכוחים משווים בין טיפשים לחכמים והטיפשים יודעים זאת. אבל בעצם זאת אני שיושבת כאן עכשיו עם מה הייתי צריכה להגיד לו. פתאום אני שומרת המידות הטובות שמה זה, זה לא מוסרי. מאחלת לו עוד שנים בלי זיונים. שתמיד תישאר אפס יומרני. בשביל מה אני מטריחה את עצמי על עוד סטירה מצלצלת. אז מה. איפה הוא ואיפה אני. הלוואי שהסטירה הזאת שנתת לי היום תישאר שיא ייחודי בחייך. הלוואי שתמיד תישאר מתוסכל ותצלם רק חתונות ובר מצוות עד המוות. הלוואי שאצליח לשכוח אותך. אם לא היום אז מחר בבוקר. אני אקום חדשה בלי זכר ממך. ואתה אל תקום בבוקר. הלוואי שתמיד יכאב לך משהו ולאף אחד לא יהיה אכפת.
הנה עוד פעם החתן הזה שלבוש במחצלת (מסכן) ונהג בן זונה מזדיין. בא לי לחרב לו את המכונית. ואני לא אעשה את זה כנראה שלא אעשה את זה גם היום.
(הכל בסדר. חצי כדור אני רק מטושטשת).
יום רביעי 2.6.2004
עכשיו בחניון. בטרייה ריקה. לא נעים לבקש עוד קפה, זה עוד דקה של קור. שמור מרחק. החום מורח אותי על החול. לא אקפוץ כבר מזמזום של כל דבורה מעל הראש שלי העץ יכול ליפול בכל רגע ואני לא אזוז.
יום חמישי 3.6.2004
עוד מעט אצא להופעה של שלום חנוך בסוזן דלאל. זאת כבר השעה של הנרקומנים אז לא אכפת לי לעבור ליד החניון. הם בטח יקבלו חום כשיראו אותי.
רבתי אתמול עם שלי המטומטמת. אין לי כוח לפרצוף שלה ואין לי סבלנות לאכול ממנה שיחות מוטיבציה על החניון. אה, והתפטרתי סופית מהשטות הזאת. במה אני אעבוד עכשיו ? לא צריך לעבוד. אני שונאת לעבוד.
מי זו שלי?
השבמחקכדי לדעת מי זאת שלי את/ה מוזמן ללחוץ על הכותרת 'יומן החניון' שנמצאת למעלה מימין.
השבמחקואז לרדת למטה עד לדף הראשון ולקרוא אותו
ואז לקרוא את הדף השני שמעליו ורק אחריו את השלישי וכו'
אבל בעצם גם אז לא תכיר את שלי
כמו ששווה להכיר אותה