יום חמישי 12.8.2004
יתרונות וחסרונות של ינקלה ריצ'קין:
1. הוא אוכל כרגע את העט שאני כותבת בה. זה חיסרון, כי הוא מפריע לי. וזה בגלל שהושבתי אותו על הבטן שלי - כי ההתרוצצות הרחרחנית שלו בבית מלחיצה אותי (מעולה, הוא נרדם).
2. בעניין הבטן שלי - ינקלה מוציא לי את התיאבון ! למרות שהוא הולך ומבריא - ביום ראשון רם ואני לקחנו אותו לווטרינר המהולל. והסתבר שהוא ממש גוסס! מאיזה מחלת עור זוועתית! כלומר ינקלה, לא הווטרינר. גם כן הווטרינר הזה, חתיכת ברנש מפחיד - הסברתי לו שאני רק רוצה להבריא את הכלבלב ולמצוא לו בית (חשבתי שככה הוא יעשה לי מחיר. זאת גם האמת) אז הוא אמר - "אם את לא מאמצת אותו, קחי אותו כבר עכשיו לצער בעלי חיים. למה לך להשקיע ?" למה לי להשקיע ?? לא להפך ? למה לי להשקיע בלשלוח אותו להמתת חסד ? רם ואני החלפנו מבטים של 'אה. דוקטור מוות. מה אתה אומר'. אמרנו לו כמעט ביחד - מה פתאום, שום צער בעלי חיים! תגיד רק מה צריך לעשות שהוא יבריא. אז עכשיו שבועיים אני צריכה לטפל בו עם תרופות ומשחות, הרבה דברים. טוב זה שטויות, גם קצת כיף לי אתו. מצד שני זה לא כזה כיף לאכול הרבה כשכלב עם מחלת עור מקפץ סביבך. אז בפירוש יתרון כי אני מרזה.
לינקלה לעומתי יש תיאבון של סוס. אבל הוא עדיין מאוד רזה. הוא גם נראה כמו עז קטנה, שחורה ומרוטה. וגם כשהוא שמח או במיוחד כשאנחנו לבד הוא קופץ וקופץ. מתאמן על משהו. זה חיסרון. כי ככה הוא ממש נראה כמו עז.
3. הוא מאוד חכם. הוא יודע שקוראים לו ינקלה (וגם פרפריצ'קין - קיצור של 'פרפר פרפר פרח חי רד נא מהר שב עלי ריצ'קין') הוא גם למד תוך יומיים לא לעשות בבית - זה יתרון מפתיע כי אני חושבת שהוא נולד ברחוב (לפני חודש וחצי זה יוצא בול ביום העצמאות, מכל הימים)
מצד שני הוא כולו אופי. יותר מידי. אתמול למשל נשבעתי לעצמי שאני מוסרת אותו דחוף. כלומר בקרוב, כשהוא יראה יותר נורמלי. הנה גם זה קטע - כלב קטן נראה כמו כלב רחוב, חצי מהפרווה שלו לא קיימת מרוב שהוא כולו מחלת עור. וכל בן אדם ברחוב עוצר ללטף אותו. אני מתחננת לאנשים - זה כלב חולה במחלת עור מדבקת! אסור לגעת בו! ובכל זאת גם מלטפים וגם מקשקשים לי בשכל. ינקלה נראה כמו בעיה. אבל בניגוד מוחלט לטבע האנושי כל מי שרואה אותו, רוצה חלק בבעיה הזאת. ומבחינתי האנשים שמתחברים אתי ברחוב רק מתוספים ומגדילים את הבעיה - ינקלה ויועציו האינסופיים. לרוב באים בטוב, לא שזה משנה לי. חוץ מאחת חוצפנית בשדרה שאמרה לי - "לא חבל ? תרדימי אותו כבר" (תרדימי את אימא שלך, מטומטמת) וגם היה קטע ששלוש נערות פריחות על עקבים פתאום קלטו את ינקלה, נבהלו וברחו בצעקות "איכס!" קצת נעלבתי בשמו אבל ינקלה שם עליהן זין. הוא שם לב רק לדברים טובים. וזוכר רק מחמאות. יש לי מה ללמוד מהטיפש הקטן הזה.
יתרונות וחסרונות של ינקלה ריצ'קין:
1. הוא אוכל כרגע את העט שאני כותבת בה. זה חיסרון, כי הוא מפריע לי. וזה בגלל שהושבתי אותו על הבטן שלי - כי ההתרוצצות הרחרחנית שלו בבית מלחיצה אותי (מעולה, הוא נרדם).
2. בעניין הבטן שלי - ינקלה מוציא לי את התיאבון ! למרות שהוא הולך ומבריא - ביום ראשון רם ואני לקחנו אותו לווטרינר המהולל. והסתבר שהוא ממש גוסס! מאיזה מחלת עור זוועתית! כלומר ינקלה, לא הווטרינר. גם כן הווטרינר הזה, חתיכת ברנש מפחיד - הסברתי לו שאני רק רוצה להבריא את הכלבלב ולמצוא לו בית (חשבתי שככה הוא יעשה לי מחיר. זאת גם האמת) אז הוא אמר - "אם את לא מאמצת אותו, קחי אותו כבר עכשיו לצער בעלי חיים. למה לך להשקיע ?" למה לי להשקיע ?? לא להפך ? למה לי להשקיע בלשלוח אותו להמתת חסד ? רם ואני החלפנו מבטים של 'אה. דוקטור מוות. מה אתה אומר'. אמרנו לו כמעט ביחד - מה פתאום, שום צער בעלי חיים! תגיד רק מה צריך לעשות שהוא יבריא. אז עכשיו שבועיים אני צריכה לטפל בו עם תרופות ומשחות, הרבה דברים. טוב זה שטויות, גם קצת כיף לי אתו. מצד שני זה לא כזה כיף לאכול הרבה כשכלב עם מחלת עור מקפץ סביבך. אז בפירוש יתרון כי אני מרזה.
לינקלה לעומתי יש תיאבון של סוס. אבל הוא עדיין מאוד רזה. הוא גם נראה כמו עז קטנה, שחורה ומרוטה. וגם כשהוא שמח או במיוחד כשאנחנו לבד הוא קופץ וקופץ. מתאמן על משהו. זה חיסרון. כי ככה הוא ממש נראה כמו עז.
3. הוא מאוד חכם. הוא יודע שקוראים לו ינקלה (וגם פרפריצ'קין - קיצור של 'פרפר פרפר פרח חי רד נא מהר שב עלי ריצ'קין') הוא גם למד תוך יומיים לא לעשות בבית - זה יתרון מפתיע כי אני חושבת שהוא נולד ברחוב (לפני חודש וחצי זה יוצא בול ביום העצמאות, מכל הימים)
מצד שני הוא כולו אופי. יותר מידי. אתמול למשל נשבעתי לעצמי שאני מוסרת אותו דחוף. כלומר בקרוב, כשהוא יראה יותר נורמלי. הנה גם זה קטע - כלב קטן נראה כמו כלב רחוב, חצי מהפרווה שלו לא קיימת מרוב שהוא כולו מחלת עור. וכל בן אדם ברחוב עוצר ללטף אותו. אני מתחננת לאנשים - זה כלב חולה במחלת עור מדבקת! אסור לגעת בו! ובכל זאת גם מלטפים וגם מקשקשים לי בשכל. ינקלה נראה כמו בעיה. אבל בניגוד מוחלט לטבע האנושי כל מי שרואה אותו, רוצה חלק בבעיה הזאת. ומבחינתי האנשים שמתחברים אתי ברחוב רק מתוספים ומגדילים את הבעיה - ינקלה ויועציו האינסופיים. לרוב באים בטוב, לא שזה משנה לי. חוץ מאחת חוצפנית בשדרה שאמרה לי - "לא חבל ? תרדימי אותו כבר" (תרדימי את אימא שלך, מטומטמת) וגם היה קטע ששלוש נערות פריחות על עקבים פתאום קלטו את ינקלה, נבהלו וברחו בצעקות "איכס!" קצת נעלבתי בשמו אבל ינקלה שם עליהן זין. הוא שם לב רק לדברים טובים. וזוכר רק מחמאות. יש לי מה ללמוד מהטיפש הקטן הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה