יום שני 28.6.2004
אוף כמה כלות וחתנים. מגניב שמחר אני לא עובדת. פעמיים כי טוב זה הכי חרא.
הדוסים שחנו פה מכוניות של חתונה עושים לי טיזינג.
הנה, זה שכאן, אני מדמינת אותו נדחק אלי במחסן וממש יכולה להרגיש את זה לרגע מעניין אותי.
אסור זה אסור זה תמיד מסקרן קצת בקושי.
אני מרגישה את המאמצים שלי להיפתח. לפתוח את הלב הסגור. מאמץ זה לא שווה.
יום שלישי 29.6.2004
אני משתגעת כרגע. זה המצב. מה שגרוע שכשאין לי אפשרות לעשן אני צריכה להתמודד עם עצמי ואני לא יכולה. הנה לא עבר שבוע (ארבעה ימים) מאז ניקיתי את הבית מכל שאריות הגראס המעפן שהיה לי פה ואני נטרפת. נטרפת! מה זה אומר ? שאני כל הזמן עישנתי ? ולא שמתי לב ?
מה יהיה ? אני מרגישה שמשהו הולך לקרות לי. משהו רע. ולא יודעת מה זה. משהו שאני הולכת לעבור.
ולא יודעת מאיזה כיוון תבוא המכה.
כי זה לא סתם לא לעשן עכשיו. זה גם תקופה בלי הופעות והעבודה על האלבום מתנהלת בעצלתיים (הוא לא הגיע) יש לנו תכניות יפות בינתיים הכל כל כך באוויר. מספיק שהוא לא יגיע בשביל שאני ארגיש שאין לי כלום. ובכלל לא בא לי סתם גראס. בא לי משהו אחר. ובא לי למות.
בודדתי את עצמי טוטאלית מכל העולם. עם רם אני עוד מתקשרת איכשהו קצת. אני אוהבת אותו נורא.
הוא כזה שאפשר ליפול לידו והוא לא יפריע. גם דניאל. בנים זה דבר יפה.
כמעט גמרתי את הוויסקי מהכוס. שזה אומר איזה שליש מהבקבוק. איזה דפוקה אני.
אוף. זה המצבי רוח האלה. בצהריים הייתי בעננים. העולם החיצוני לפעמים ממש גדול עלי.
אוף כמה כלות וחתנים. מגניב שמחר אני לא עובדת. פעמיים כי טוב זה הכי חרא.
הדוסים שחנו פה מכוניות של חתונה עושים לי טיזינג.
הנה, זה שכאן, אני מדמינת אותו נדחק אלי במחסן וממש יכולה להרגיש את זה לרגע מעניין אותי.
אסור זה אסור זה תמיד מסקרן קצת בקושי.
אני מרגישה את המאמצים שלי להיפתח. לפתוח את הלב הסגור. מאמץ זה לא שווה.
יום שלישי 29.6.2004
אני משתגעת כרגע. זה המצב. מה שגרוע שכשאין לי אפשרות לעשן אני צריכה להתמודד עם עצמי ואני לא יכולה. הנה לא עבר שבוע (ארבעה ימים) מאז ניקיתי את הבית מכל שאריות הגראס המעפן שהיה לי פה ואני נטרפת. נטרפת! מה זה אומר ? שאני כל הזמן עישנתי ? ולא שמתי לב ?
מה יהיה ? אני מרגישה שמשהו הולך לקרות לי. משהו רע. ולא יודעת מה זה. משהו שאני הולכת לעבור.
ולא יודעת מאיזה כיוון תבוא המכה.
כי זה לא סתם לא לעשן עכשיו. זה גם תקופה בלי הופעות והעבודה על האלבום מתנהלת בעצלתיים (הוא לא הגיע) יש לנו תכניות יפות בינתיים הכל כל כך באוויר. מספיק שהוא לא יגיע בשביל שאני ארגיש שאין לי כלום. ובכלל לא בא לי סתם גראס. בא לי משהו אחר. ובא לי למות.
בודדתי את עצמי טוטאלית מכל העולם. עם רם אני עוד מתקשרת איכשהו קצת. אני אוהבת אותו נורא.
הוא כזה שאפשר ליפול לידו והוא לא יפריע. גם דניאל. בנים זה דבר יפה.
כמעט גמרתי את הוויסקי מהכוס. שזה אומר איזה שליש מהבקבוק. איזה דפוקה אני.
אוף. זה המצבי רוח האלה. בצהריים הייתי בעננים. העולם החיצוני לפעמים ממש גדול עלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה