יום ראשון 23.1.2005
דניאל דניאל דניאל, כמה צרות אתה עושה
לי. בחזרה היה מעולה חוץ מהבסיסט החדש. שפתאום זרק לדניאל יציאה ממש בתחילת החזרה
– "אתה יודע תווים?" דניאל אמר – מה ? אז הוא – "אתה יודע לרשום תווים
?" דניאל אמר – כן. אז הבסיסט אמר – "אז תרשום לי את התווים ואני אנגן את
זה" שזה כזה דבר מעפן להגיד, גם הטון שהוא אמר את זה. כמו סבבה, אני אהיה
פקיד. גועל נפש. איך הוא לא נבוך להגיד דבר כזה לידי ?
אחר כך גם כן פתאום קפץ עם – "הכול
בסדר. אני יכול להיכנס בך קצת, אתה בי, והכל בסדר" בלי קשר לכלום, אף אחד לא
דיבר אליו. ודניאל ישר אמר – "אתה מרגיש שאני נכנס בך ?" (שום דבר. ההוא בא מראש בהחלטה – אני אעשה בעיות לדניאל כי הוא דניאל
וכי אני רוקנרול מגניב מתל אביב)
בכל מקרה הוא גם ניגן דוחה. דוחה! והעצבים התחילו
להתנגן לי בבטן.
בסוף החזרה דניאל אמר לי ולליליאן שהבסיסט
הזה חייב לעוף כי הוא מנגן רע מאוד ולא מתאים לאלבום. נסענו שלושתנו במונית. דניאל
נורא התעצבן על הבסיסט הזה, גם על הגישה אבל במיוחד על הנגינה המלחיצה והמגעילה. הוא
השתגע מחוסר המקצועיות. האמת שהסכמתי אתו (רק שאני הייתי יותר בכיוון של לשרוף להוא
את הבית ורק אחר כך לפטר. איזה חצוף! מה אתה מבזבז לי את הזמן על הניסיונות העגומים
שלך לצאת גבר ? אפס. עושה מעצמו מרכז באלבום שלי. לא רוצה לנגן ? תלך. מה אתה עושה
דווקא. אני בכלל לא מכירה אותך). אם מישהו הוא נגן לא משהו אבל הוא נותן את כל כולו אז לדעתי זה עדיף
מנגן טוב שמחלטר. אמרתי את זה לדניאל, והוא כמובן צחק עלי. ("באלבום שלך לא
ינגן שום נגן לא טוב מלבדך ואף אחד לא יחלטר") ואז פתאום ידעתי שבמצב כזה (גם ליליאן לא
יכלה לסבול את הבסיסט הזה) ששלושתנו מסכימים שצריך להעיף אותו, מי שיעיף אותו הוא המנהיג
וידעתי שזאת אני.
אז כשהגעתי הביתה התקשרתי אליו ופיטרתי
אותו. אין מה לעשות. הוא הרוויח את הסטירה הזאת ביושר.
טוב האמת ששמחתי שהוא בחר להיות אידיוט
כי מלכתחילה רציתי את ספי שכל צליל שהוא מנגן מרגש אותי. אמרתי לדניאל שאני רוצה
את ספי ורק את ספי. איזה כיף! ופרח על התופים ורם גיטרות. ושדמה האגדתי על הסאונד.
וליליאן הסכימה שנביא תזמורת! שום מחשב ושום חיסכון ונקליט בדי בי, כמו שהקליטו פעם.
זה הולך להיות 'מתוק שחור' כמו שחלמתי. אני כל כך מאושרת!
אחר כך היה יום
הולדת שלוש לקהילות מוזיקה של וויי נט בבארבי. אחד המוזיקאים בבק סטייג' שאל אותי
על האלבום החדש. אמרתי שאני עובדת עם דניאל. הוא אמר – מי ? אמרתי – דניאל סלומון.
הוא השתתק רגע ואז אמר – "באופן כללי אני חושב שמפיק זה לא דבר כזה חשוב".
אמרתי לו – "באמת ? אני דווקא חושבת שזה נורא חשוב". ואז הוא שוב השתתק,
ואז אמר לי – "אני סומך עלייך" אמרתי לו תודה ובאתי לעלות לבמה כי היה
תורי. אז הוא שאל אותי בהערכה מול כולם – "ג'דה, את עולה לבד ?"
בכלל כל המוזיקאים נורא פרגנו לי. זה היה נחמד. נחמד גם לגלות שעכשיו
כשאני עובדת עם דניאל יהיה להם יותר קשה לפרגן. אני אוהבת לעצבן. כלומר לא בחרתי
בדניאל כדי לעצבן. הוא מדהים, זה ברור. כשהוא שר יצאתי לקהל
לשמוע. הוא היה נפלא. חד משמעית הזמר הכי טוב ששר שם באותו ערב.
ממש מולי בקהל עמדו
שלושה בנים מכוערים שכל הזמן העבירו קטעים והתפוצצו מצחוק. דניאל היה כל כך מקסים ושר
כל כך יפה שלא יודעת מה קרה לי כי התחלתי לבכות. זה התקשר לי לאיזה זיכרון ילדות שלי
יושבת בקהל ואימא שלי על הבמה. כל הפחד הזה שלא ירדו עליה. ופעם אחת זה באמת קרה. ישבתי
עם אבא שלי באיזה תיאטרון ישן ואימא שלי על הבמה. שתי גברות ישבו מולנו, ואחת אמרה
– "לא שומעים את הבחורה!" והבחורה הייתה אימא שלי. הן המשיכו להתפייט על
זה עד שאבא שלי אמר להן לשתוק כבר.
הם היו נחמדים אבל לאט לאט ראיתי את השאלה רשומה לכל התל אביבים על
המצח – 'רגע, זה עדיין נכון לאהוב את שילה או שהיא בעצם זונה של המיין סטרים?' שילכו
להזדיין. לא אכפת לי. מי צריך את הקליקות שלהם.
ואז עליתי. נדמה לי שניצחתי. שלא סתם שרדתי. אם כי,
זה לא הקהל שלי. אני רגילה לאנשים יותר פלפלים מאלה. חשבו שאני אומרת להם ברצינות שהם
עושים דבר חשוב 'אל תתנו לאף אחד להשתיק אתכם !'
(אני חשבתי שזה מצחיק) מחאו לי כפיים.
כאילו באתי להתחנף אליהם. כאילו למישהו אכפת מהלהג הרעיל שלהם בפורום מוזיקה
ישראלית באינטרנט. כאילו שמישהו ינסה להשתיק את השטות הזאת.
אחר כך חשבתי שמה אני צינית, אולי זה כן
חשוב שאנשים צעירים יעזו להביע את דעתם בקול רם.
יום אחד הם אומרים 'המלך הוא עירום'
על איזה זמר ומעליבים אותו סתם, מחר אולי יעזו להגיד את זה על ראש הממשלה שלהם. אולי
זה אינסטינקט שכן צריך לטפח.
בסך הכול יצאתי לוחמנית (באמת ככה
הרגשתי. אני כבר רואה איך כל הפרגון שקיבלתי על 'תתנהגי יפה' יהפוך עוד מעט לחרב שתופנה
נגדי. אבל אין שום בעיה, אני מוכנה לקרב) ושרתי את 'אני שמה עליך זין'
(יופי שילה).
אחר כך העלו אותי להדרן ועשיתי ביצוע עלוב ורגשני ל'עיר הגדולה' פחות או יותר שחטתי
את השיר לקול צהלות ההמון. לא נורא. אני דואגת לליליאן. באמצע הופעה של אחת מלהקות האינדי המוערכות היא
ניסתה לברוח ונפלה שם במדרגות ולא הרגישה טוב אחר כך כל הערב.
אם גם את האלבום הבא שלך מפיק דניאל סלמון-אני לא קונה אותו :)
השבמחקחג שמח :)
הבעיה היא שלגמרי התאהבתי בך
השבמחקוכל היום אני רק חורשת את המוסיקה והמילים שלך
כן, ומה הבעיה ? :))
מחקתודה. שימחת אותי
שנה טובה מלאת יצירה מרגשת כמו שאת
השבמחקתודה איתן! :)
מחק